הפורטל הישראלי לתזונה נכונה, דיאטה ופעילות גופנית
כתבה - השמנה ריגשית
28/07/2009, מאת רותי ברקן מנחת קבוצות תמיכה
למה אנו רצים למקרר בכל פעם שעצוב??? - או שמח??.
הרבה אנשים –ובעיקר אנשים בעלי עודף משקל – רצים למקרר בכול מצב רגשי.
השמנה ריגשית

שמחים – רצים לאכול משהו טעים. מגיע לנו . - לא? עצוב – ברור שרק האוכל יעביר את העצבות.- לא? וכך מתנהלים חיינו – בין עצב לשמחה ומאוכל לאוכל. המעניין הוא שמאותה סיבה בדיוק הרבה אנשים לא מצליחים להכניס שום דבר לפיהם. כאילו נסתם להם משהו בגרון. והם, ברוב המקרים רזים. בואו ננסה למצוא הסבר הגיוני לעניין.

דרך אחת להסביר את הקשר בין מצב רגשי לאוכל נובעת מהקשר הראשוני של האדם עם העולם – דרך היניקה. בחודשים הראשונים לחיינו, איננו עושים דבר מלבד לאכול ולישון. במרבית המקרים, ההאכלה הזו מלווה גם במגע גופני, בחיבוק חם ואוהב. בהחזקה אינטימית מחממת לב. . ומכיוון שאוכל הוא הקשר הראשוני שלנו לעולם, קשר נעים ומחבק, מתקבלת התגובה של רוב האנשים למצבים מסוימים  דרך האוכל.

היבט נוסף שמבהיר את הקשר בין מצב רגשי ואוכל, הוא שאנו אוכלים ומדברים מאותו מקום – מהפה. באופן סמלי משמש האוכל לעיתים כמחסום, מעין אמצעי לדחוף פנימה רגשות שלא הובעו. אנשים שלא יודעים להביע רגשות במילים, ובפרט רגשות פחות נעימים כמו כעס, עצב וצער, שלא מצליחים לבטא מצבים בצורה מילולית, פונים לאכול כדי "למלא" את הפה במזון, מתוך מחשבה שכך הדברים לא "יימלטו" מפיהם. אני לא רוצה לריב – הם אומרים, ואז הם מחפשים דרך כדי "להטביע" את הרגשות, להסתיר אותם, לשלוט בהם, וזאת מתוך פחד להתמודד איתן.

עלינו להבין שבכל פעם שאנו "בולעים" את רגשותינו יחד עם אוכל, אנחנו מסתירים את רגשות התסכול או הכעס שלנו, אף אחד אמנם לא יודע עליהם, רק אנחנו. אבל זה גם פוגע בנו. בעצם אנו פוגעים בעצמנו במקום לברר דברים עם האחר, ללבן את אותם דברים מכעיסים, לשמוע את הסבריו ולהסביר בשקט ויפה את ההסבר שלנו. ומה קורה בסוף – אחרי מספר פעמים שכל הדבר מתנפח בצורה ענקית, אנחנו פותחים את הפה אבל אז זה מתבטא בהמון כעס, עם המון כאב, ונשארים מאד שמנים.

אם כן – מה אפשר לעשות?  לשנות גישה. להתחיל לחשוב אחרת. ראשית עלינו להכיר בעובדה ועל ידי כך להעלותה למודעות שלנו. לא לחינם אומרים תמיד שהמודעות היא שלב ראשון בטיפול בבעיה. הרי כאשר איני מודעת לבעיה מסוימת איך אוכל לטפל במשהו שאיני מודעת לו? מאחר והפנייה לאוכל נעשית כדי להתמודד עם מצבים רגשיים שונים, יש להבין כי אין שום אפשרות להגיע לשובע ורגיעה, שהרי מלכתחילה החיפוש הוא אחר סיפוק רגשי ולא גופני. ולכן חשוב תחילה לנסות ולהבין מה מציק לנו ולזהות מהם הרגשות החבויים.

הבנו את מקור הבעיה ובכל זאת בא לנו לבלוס?  ננסה להסיט את מחשבתנו מהאוכל ולהעסיק עצמנו במשהו שאנו מאד אוהבים, במשהו שמרחיק אותנו מהאפשרות להגיע לאוכל! במקום לברוח למקרר נחליט על יציאה  מהבית לטיול קטן, או על הרמת טלפון לחבר או חברה קרובים, אפשרות נוספת היא ל"ברוח" אל המחשב. ישיבה מול המחשב לצ'ט או גלישה או משחקי מחשב, גם אמבטיה טובה, או בקיץ מקלחת קרירה יכולה לעזור..אפשר להתפנק במסאג' מפנק, בדיסק חדש, בספר חדש, או אפילו בפעילות גופנית אשר מעלה את רמת האדרנלין במוח וגורמת לתחושה הדומה במעט ל – "היי" של ההתאהבות. כל דבר שיסיט את מחשבתנו ולפעמים מספיקות דקה או שתים.  ואם כבר החלטנו ללכת לאכול אזי העדיפה ארוחת רבת נפח ודלת קלוריות. אם אנו עדיין נמצאים בתחושת "המגיע לי" – במקום ללכת על שוקולד וגלידה ב- 1500 קלוריות, ננסה לאכול  כריך מפנק, פרי אהוב וכדומה. ( מתוך הניסיון – זה לא תמיד עובד. לוקח לא מעט זמן להפנים זאת. אך מספיקה הצלחה אחת כדי לאמץ את השיטה. כדאי להתאמץ ולנצח! ההרגשה אז מדהימה. כאילו כבשנו את העולם!.  , פנקו את עצמכם במסאג', דיסק או ספר חדש...

אם תחליטו לאמץ חלק מההמלצות תמהרו לגלות כי הקילוגרמים נושרים גם ללא דיאטה.

שלח לחבר | הדפסה | חזרה למעלה
תגובות:
כל הזכויות שמורות ©2007-2021 Diets.co.il