חשוב לנו לצרוך גם בשר וגם דגים. וכדאי להוסיף לתפריט גם עוף, ביצים, חלב וקטניות. בכל אחד מהמאכלים הללו יש מרכיבים תזונתיים שגופנו זקוק להם אך במידה. כל דבר, אפילו המומלץ ביותר, חייב להיאכל במידה. הרבה זה תמיד לא בריא. גם לדגים יש "מגרעות".

מחקר חדש מראה שהיתרונות באכילת דגים הגדלים במים קרים רבים יותר מהחסרונות.היתרון העיקרי בדגי ים שבאו ממים קרים הוא בתכולת האומגה 3 שיש בהם. זה סוג שומן שכיום קשה להשיגו וגופנו זקוק לו. בעבר – כשהתרנגולות הסתובבו חופשיות בחצר, הן אכלו מזון המכיל קבוצת שומן זו וכשהאדם אכל את העוף הוא נחשף לאותו סוג שומן.וזו דוגמה אחת בלבד. אך כיום, הצטמצמו מקורות אומגה 3 במזון.

 החיסרון העיקרי שממנו פחדו באכילת דגים, הוא רמת כספית גבוהה בדגי הים. אך המחקר מראה שאכילת דגי ים פעמיים בשבוע, בכל קבוצות הגיל, כולל גם נשים הרות, מורידה את שיעור התמותה ממחלות לב וכלי דם בכמעט 40% לעומת אנשים שאכלו דגי ים בתדירות נמוכה יותר, או לא אכלו דגים כלל. שעורי תמותה בקרב אלו שאכלו דגים היו נמוכים ב- 17% מאלו שלא אכלו דגים כלל.

היום נמצא אומגה 3 גם בדגי הבריכות שלנו. מנסים להאכיל את דגי הבריכות בישראל באצות המכילות אומגה 3 ובכך להעשיר את דגי הבריכות שלנו באותה חומצת שומן.

אך יש לזכור שנושא זה שנוי במחלוקת, במחקר שפורסם באביב 2006 לא נמצא שיפור בריאותי בנושא של מחלות לב כתוצאה מצריכת אומגה 3. עלינו לזכור שנושא ה- אומגה 3 עדיין לא ברור דיו , הוא עדיין נחקר.

עלינו להבין שהשומן נחלק  למספר סוגים:

שומן רווי – הוא שומן מין החי. בישראל ממעטים להשתמש בו בגלל הכשרות, ( ישראל היא המדינה היחידה במערב שמשתמשים בה במרגרינה יותר מאשר בחמאה ) .

שומן רב בלתי רווי – שמן חמניות, שמן סויה ורוב הפיצוחים -  הנקרא  אומגה 6. 

שומן חד בלתי רווי – שמן זית, שמן קנולה, אומגה 9, שמן דגים ושמן פשטן הנקראים אומגה 3.

הישראלים נושאים תואר מפוקפק " אלופי העולם בצריכת אומגה 6" !

גופנו צריך מעט מכל סוג שומן. וככל שנוכל מגוון יותר נקבל יותר מרכיבים שהגוף צריך.