הפורטל הישראלי לתזונה נכונה, דיאטה ופעילות גופנית
כתבה - אויב חדש קם - המלח
13/01/2009, מאת רותי ברקן מנחת קבוצות תמיכה
כבר זמן רב אנו שומעים על כך שהמלח הוא גורם מסוכן ולא בריא.
אמנם לא המלח הוא המסוכן אלא אחד ממרכיביו. מינרל זה הוא נתרן .
אויב חדש קם - המלח

הנתרן שהוא מרכיב עיקרי במלח מתחבא במאכלים רבים, בדרך כלל תעשייתיים, כמו עוגות, חומוס, נקניק, דגני בוקר ולחם. התוצאה – כולנו צורכים, בלי להרגיש או לדעת, כמות כפולה ומכופלת מהמומלץ. מאכלים רבים, גם כאלו שטעמם מתוק או לפחות לא מלוח מכילים כמות גדולה ביותר של נתרן שהוא חומר משמר.
כאשר מבקשים מאנשים להמעיט בצריכת המלח הם מיד מתגוננים – האוכל לא יהיה טעים. וזה נכון. אין כמו מלח כדי להעשיר טעמו של מתכון אך כמו בכול מאכל – הטעם הוא עניין של הרגל. ועל כן אנו באים ואומרים – המעיטו במלח ותתרגלו. שמרו על בריאותכם. ומה יכול להחליף את המלח בגיוון המאכלים? עשבי התיבול והתבלינים. והם רבים.  בצל, שום, פטרוזיליה, עלי שמיר, עלי מנטה, עלי דפנה, פפריקה חריפה ומתוקה, פלפל שחור ולבן, קינמון, ציפורן, חומץ, לימון, זנגוויל, קימל, זעתר, שומשום ועוד.

כמו תמיד, אותו נתרן הוא חומר חיוני לגוף הוא חיוני לשמירה על מאזן תקין של נוזלי הגוף, אך עודף נתרן מזיק לגוף. כבר בשנת 1906 פורסם המאמר המדעי הראשון שקשר בין צריכת יתר של מלח לבין יתר לחץ דם. היום, אחרי מאה שנה ועוד מאות מאמרים דומים, אין לאיש עוד ספק שעודף נתרן בתפריט היומי גורם לעלייה בלחץ הדם.
ניתן לראות בבירור את הקשר בין הרגלי צריכת המלח במזון במדינות שונות בעולם לבין השכיחות של יתר לחץ דם באוכלוסייה. כך למשל בפורטוגל, המובילה בראש צרכניות המלח בקרב מדינות אירופה, בעיקר בשל צריכה גבוהה של דגים מלוחים ומעושנים, שיעור הסובלים מיתר לחץ דם ומאירועים מוחיים הוא מהגבוהים באירופה.

לאחרונה יצא לדרך קמפיין עולמי שקורא להפחתת המלח במזון שאנחנו צורכים במטרה להוריד את רמות לחץ הדם באוכלוסייה ולמנוע לפחות חלק מ‭2.5-‬ מיליון מקרי המוות מדי שנה ברחבי העולם כתוצאה מיתר לחץ דם ומחלות שקשורות בו, כמו מחלות לב וכלי דם. צריכה גבוהה של נתרן מגבירה את הסיכון גם לאוסטאופורוזיס ולאבנים בכליות.
 
רובנו צורכים נתרן בכמות גדולה יותר מהמומלץ.אתם ודאי רואים בדמיונכם מלחיות רבות על שולחנותינו. רק  ‭10%‬ מכמות הנתרן היומית מקורם בהמלחת מזון בשעת הבישול, וכמות דומה מגיעה מתוספת המלח שממליחים בשעת הארוחה. אך בעצם  רוב הנתרן שאנו צורכים לא מגיע מהמלחייה הביתית, אלא מכלל המזון המוכן והמעובד שאנו צורכים. 
 
מקובל להוסיף נתרן למזונות רבים, הן כמרכיב של טעם, הן כאמצעי להוצאת נוזלים והן למטרות שימור. התוצאה: מזונות שמכילים כמויות גדולות של נתרן. למשל, נקניקים, שימורים, חטיפים, קטשופ, אבקת מרק, מוצרים להכנה מהירה, רטבים מוכנים, רוטב סויה, תערובות תבלינים מוכנות, סלטים מוכנים (כמו חומוס וטחינה‭,(‬ שקדי מרק, דגני בוקר, מאפים מלוחים ואפילו מאפים מתוקים כמו עוגות מוכנות, עוגיות וופלים. בישראל גם הבשר והעופות, שעוברים הכשרה באמצעות מלח, מכילים כמות גבוהה של נתרן.
 
גם רוב  לחמי הבריאות, שמיוצרים מדגנים מלאים, מספקים כמות גבוהה של נתרן. 100 גרם לחם, שהם כשלוש פרוסות, יכולים להכיל 300 עד 600 מ"ג נתרן – כרבע מהכמות היומית המקסימאלית למבוגר.
 
מקובל לחשוב שרק מבוגרים, ואפילו קשישים, צריכים לשים לב לצריכת המלח והנתרן שלהם בשל הסיכון לסבול מיתר לחץ דם וללקות באירוע מוחי בגילים האלה. אלא שכבר בגיל הילדות חשוב להתייחס לצריכת הנתרן, שכן למזון שהילדים אוכלים יש השפעה ניכרת על בריאותם בבגרותם.
 
כמות הנתרן המומלצת לילדים קטנה בכמחצית מזו שמומלצת למבוגרים, תלוי בגיל . מתסכל מאוד שדווקא מזונות רבים שחביבים במיוחד על ילדים, כמו חטיפים, שניצלים מוכנים, דגני בוקר וקטשופ, מכילים כל כך הרבה נתרן. צריכה גבוהה של נתרן גם לא תורמת לאיזון משק הנוזלים בגוף ועלולה לגרום להתייבשות כשהשתייה לא מספקת, במיוחד במזג האוויר הישראלי החם.
 
מנתוני סקר שערך משרד הבריאות בקרב בני נוער עולה יותר מ‭90%-‬ מבני הנוער צורכים עודף נתרן. לא כולל את הוספת המלח לאוכל בזמן הארוחה.
רצוי ללכת עם משקפי קריאה למרכולים. הסימון התזונתי מפורט על גבי כול אריזה כתוב באותיות קטנות. עלינו מוטל לקרוא ולבדוק  את טבלת הסימון התזונתי ולחפש כמה נתרן יש ב‭100-‬ גרם מוצר. מזונות שמכילים יותר מ‭500-‬ מ"ג נתרן הם עשירים מאוד בנתרן. כדי שמזון יוכל להיחשב כדל נתרן עליו להכיל, על פי ההגדרה, לא יותר מ‭100-‬ מ"ג נתרן ל‭100-‬ גרם מזון. העדיפו מזונות בעלי תכולת נתרן נמוכה. כדאי לשים לב בעיקר לחטיפים אותם ורכים הילדים. יש לשים לב לכמות החטיפים הנמצאים בשקית ולעשות חשבון כמה נתרן יש במאה גר' במוצר.
 
 
 

 

שלח לחבר | הדפסה | חזרה למעלה
תגובות:
כל הזכויות שמורות ©2007-2021 Diets.co.il