שנים הרגילו אותנו שאי אפשר בלעדיהם, שהם טובים לבריאות שלנו ותורמים לגדילה שלנו. מחקרים חדשים דווקא טוענים אחרת.

הכתבה הזו היא לא בעד או נגד מוצרי החלב, אלא רק רוצה לשפוך קצת אור על התופעה החדשה שנראה שדבקה ברבים מאיתנו והיא הטבעונות והוצאת מוצרי החלב מהתפריט היומי.  
התגובה הראשונית על הוצאת החלב מהתפריט היא "אבל מה לגבי הסידן" ?
יותר ויותר מחקרים מראים לאחרונה שלחלב פחות ופחות חשיבות כספק הסידן העיקרי שלנו ושיש הרבה תחליפים מן הצומח אשר יכולים לספק לגוף שלנו את כמות הסידן לו הוא זקוק.  

אז כמה סידן אנחנו באמת צריכים ביום?
ההמלצה על צריכת סידן משתנה ממדינה למדינה, כאשר ארה"ב מובילה כהרגלה עם המלצה על צריכת סידן יומית של כ- 1300 מ"ג ביום לאנשים מעל גיל 50, אחריה ישראל עם המלצה של 1200 מ"ג ביום ואילו במדינות אירופה ההמלצה היא סביב ה -800 מ"ג ליום, כאשר בבריטניה ההמלצה היא ל 700 מ"ג ביום בלבד, שזה כמעט חצי מכמות ההמלצה היומית בארה"ב.
אז מה התחליפים?
אם באמת נאכל 3 מוצרי חלב ביום, שזו ההמלצה היומית לתפריט תזונה  יומי בריא ומאוזן – כמות הסידן שנקבל תהיה רק כ 600 מ"ג, שזה רק כמחצית מההמלצה היומית  לצריכת סידן בארץ. ופה נכנסים התחליפים הצמחיים, שבעצם יכולים להוות לנו את כל אספקת הסידן היומית שלנו:
בטח רובכם לא ידעתם, אבל בכוס שעועית לבנה אחת בלבד יש כ 160 מ"ג סידן. אם נחליט ללכת על ארוחת בריאות הכוללת 100 גרם טופו כמנה עיקרית, תוספת של בטטה, ברוקולי ושעועית ירוקה, מלווים בסלט של עלי רוקט עם שומר, פטרוזיליה ורוטב של טחינה גולמית ולקינוח נאכל תפוז, 2 תאנים מיובשות וחופן שקדים – נקבל כמות סידן של 1000 מ"ג וזה מבלי להזכיר חלב בכלל.
ומה לגבי הספיגה?
אז יגידו הספקנים נכון, אפשר לספק לגוף את כמות הסידן היומית ללא מוצרי חלב, אך מה לגבי הספיגה של הסידן ממוצרים אלה? אז מסתבר, שהספיגה מירקות ירוקים כגון עלי רוקט, ברוקולי וכרוב היא מהגבוהה ביותר – בערך פי שניים מהספיגה של מוצרי חלב.
עכשיו תוכלו להחליט בעצמכם אם להוציא או לא את החלב מהתפריט היומי שלכם או לצמצם את צריכתו ולקבל מקורות שונים וטובים לא פחות של סידן מן הצומח.