הפורטל הישראלי לתזונה נכונה, דיאטה ופעילות גופנית
כתבה - האבוקדו
01/07/2007, מאת רותי ברקן - מנחת קבוצות תמיכה
אבוקדו הוא עץ פרי טרופי ירוק-עד. מוצאו של האבוקדו במקסיקו ומרכז אמריקה, ומשם הפיצו אותו הספרדים, בהתחלה לדרום אמריקה, ומשם, בהמשך לאפריקה וחלקים מאסיה.
גובהו של עץ אבוקדו בר יכול להגיע ל-15 מטר. הזן המתורבת קטן ממנו, ירוק עד, ובעל תפרחת לבנה. צורתו של הפרי כצורת אגס והוא פרי סובטרופי
האבוקדו

מטעי אבוקדו נפוצים כיום במרכז אמריקה, דרום אמריקה, דרום ארצות הברית, ספרד וישראל. עצי האבוקדו הראשונים הובאו לישראל על ידי נזירים ממנזר השתקנים בלטרון, ויש אומרים שבחצר המנזר נמצאים עצי האבוקדו הוותיקים ביותר בישראל. העצים המורכבים הראשונים הובאו בתחילת שנות העשרים וניטעו באדמות ביה"ס החקלאי "מקווה ישראל". בשנים האחרונות שוקדים קברניטי ענף האבוקדו בארץ לשלב בין זנים מקדימים מאד, לבין זנים מאחרים. בארץ נטועים כ-150 אלף דונם אבוקדו, והיבול השנתי עבר את ה-80 אלף טון. צמח האבוקדו הוא חד ביתי. הפרחים קטנים ודו מיניים. לאבוקדו אין יכולת האבקה עצמית, שכן החלק נקבי והחלק הזכרי באותו פרח אינם מבשילים באותו זמן. לכן, בדרך כלל במטעי אבוקדו נעשים מאמצים להגביר את סיכויי ההפריה באמצעים מלאכותיים כגון מכחול הפריה באמצעותו מעבירים אבקה מפרח עץ אחד לאחר. קליפתו של פרי האבוקדו היא בשרנית וצבעה ירוק או שחור, עתירת שומן חלבונים וויטמינים B, A ו- C. גלעינו של האבוקדו יחיד וקשה.

בישראל מגדלים זנים שונים של אבוקדו בהתאם לסוגי הקרקעות והאקלים באזורים השונים. האבוקדו נחשב כיום בישראל לפרי היצוא השני בחשיבותו אחרי ההדרים. ישראל היא זו שגרמה לארצות אירופה לאכול ולרכוש את האבוקדו ולגרמניה וצרפת בפרט

האבוקדו פורח בדרך כלל באביב והפרי מבשיל בחורף, כל עוד לא קוטפים את הפרי אחוז השומן בו עולה, נהוג לקטוף רק אחרי שהפרי עבר את סף 9 אחוזי שומן.

האבוקדו משמש גם בתעשיית הקוסמטיקה, לייצור תכשירי שיער (שמפו) וקרמים טבעיים לעור, וזאת משום אחוז השומן הגבוה בפרי.

האבוקדו עשיר במיוחד בפיטו-סטרולים, שזה הכולסטרול של הצמחים.  הפיטו-סטרולים חוסמים ספיגה של כולסטרול מין החי.

יש באבוקדו הריכוז הגבוה יותר מכל הפירות בסיבים המסיסים במים, ותפקיד הסיבים מהסוג זה היא להוציא כולסטרול מהגוף

מחקרים אחרים מראים שלאבוקדו יש סגולות גדולות נוספות. אבוקדו הוא בין הפירות עם ריכוז נוטריאנטים הגבוה ביותר, ויש לו הכי הרבה ויטמין E, מגנזיום ואשלגן בין כל הפירות. -מגנזיום חיוני למערכת לב וכלי דם, לעצמות חזקות ולמניעת סוכרת.  באבוקדו יש פי 20 כמות המגנזיום משאר רוב  הפירות האחרים.

ויטמין E גם חשוב לבריאות הלב וכלי דם.  הוא אנטי-אוקסידנט חשוב ששומר גם על מערכת עצבים ומחקרים רבים מצביעים על תפקוד שלו במניעת מחלות אלצהיימר ופרקינסון.

אשלגן חשוב לאיזון נוזלים בגוף יחד עם נתרן, אך בתפריט המודרני שלנו אנחנו מקבלים פי 2 נתרן מאשלגן והתוצאה היא עליה בלחץ הדם.  אכילת אבוקדו, שעשיר מאוד באשלגן, יכולה לאזן את יחס נתרן לאשלגן ולמנוע לחץ דם גבוה.

אבוקדו משפר את יכולת מערכת העיכול לספוג נוטריאנטים מהאוכל.  במחקר אחד הוכח שהוספה של 1/2 אבוקדו לסלט העלה את ספיגת  הנוטריאנטים הבאים:

עליה בספיגת אלפא-קרוטין פי-8.3.

עליה בספיגת בטא-קרוטין פי-13.6

עליה בספיגת לוטאין פי-4.3

הורדת רמת כולסטרול

 

אנשים רבים נמנעים מאכילת אבוקדו בגלל אחוז השומן הגבוה שלו.  זה נכון, אבוקדו עשיר בשומן אבל השומן שלו הוא חד-בלתי רווי (כמו שמן זית) , בריא מאוד ובעצם מוריד את כולסטרול הLDL- ומעלה את כולסטרול הHDL.  במחקר אחד, הוספה של אבוקדו לתפריט (ללא שום שינוי נוסף) גרם לירידה בכולסטרול ה-LDL ובכולסטרול הכללי וגרם לעליה בכולסטרול הHDL ב11% בתוך שבוע אחד.

 

אבוקדו מגן על הכבד    

מחקר חדש - לפי מחקר חדש שיצאה ביפן, מתברר שאבוקדו מגן על תאי הכבד.  חוקרים האכילו חולדות מעבדה עם מגוון ירקות שונות ואחר כך הזריקו להם חומר כימי שפוגע בתאי כבד. הנזק הקטן ביותר נגרם לקבוצה שאכלו אבוקדו. 

החוקרים גילו 3 חומרים באבוקדו שיכולים להסביר את ההשפעה ההגנתי של הפרי וממשיכים לחקור בתקווה לפיתוח תרופה למחלות כבד שונות.  אין צורך לחכות לתרופה- פשוט עדיף לאכול את  האבוקדו השלם !  במוצרים מן הטבע קיימת סינרגיה בין כל הרכיבים [יחס מיוחד בין הרכיבים שבו כל רכיב מחזק את השפעתו של השני ] ואנחנו מאבדים אותה ברגע שמבודדים אותם.

 

 אל תהססו להכניס אבוקדו לתפריט היומי !

שלח לחבר | הדפסה | חזרה למעלה
תגובות:
כל הזכויות שמורות ©2007-2021 Diets.co.il