דיאטה ותקציב

24/03/2009, מאת רותי ברקן מנחת קבוצות תמיכה



אנחנו חיים בתקופה כלכלית לא קלה. הרבה אנשים פוטרו מעבודתם, האחרים מפחדים מפיטורים, כל המצב הכלכלי מדאיג את רובנו. והמשקל? המשקל – בדרך כלל גם מושפע מכך.

דיאטה ותקציב

היות שאוכל והשמנה מחוברים אצלנו בעת שמחה, בעת עצב, בעת עייפות כמו בעת  דברים משמחים הרי שגם המצב החדש שנוצר מאפשר "לחגוג" ולאכול יותר מידי.
נכון שאוכל דיאטטי יקר יותר מאוכל רגיל, קבוצות תמיכה עולות כסף, וזו אחת ההוצאות שהכי קל לוותר עליהן כאשר המצב הכלכלי מתדרדר. אך בואו נבין – אפשר לרדת במשקל מאוכל רגיל ופשוט. הרי כבר דברנו על כך שהכלל הוא – "מה שעוזר לרדת במשקל זה לא סוג המאכל אלא הכמות הנאכלת ממנו!" מכאן שאפשר ואף מומלץ להמשיך לאכול נכון, לדאוג לכמויות הנאכלות ולהרגיש טוב לפחות בקטע זה של החיים.

כאשר אנו עסוקים בבעיות פרנסה לפחות נוריד מראשנו פרק אחר לא פחות קשה – בעיית ההשמנה!. הרי ההשמנה מוסיפה הרגשה גרועה על זו שכבר קיימת.  כאשר אנו יודעים מה אנו  אוכלים ומרגישים טוב בחלק זה של החיים – נותרת לנו הרבה יותר אנרגיה להתמודד עם הקשיים האחרים, מאשר כאשר אנו פורקים את עול הדיאטה ומרגישים רע בשני התחומים. נכון, לא קל לעשות זאת, אך כך לפחות נותרת לנו נחמה אחת ברוכה – שמרתי על משקלי! וזה מוביל אותי להתמודד בקושי העיקרי – בעיות פרנסה!

ואיך אפשר להמשיך בדיאטה כשצריך לחשב כל אגורה של התקציב? – אתם בטח שואלים. למי בכלל יש ראש לכך?.
בואו נבדוק איך נצליח, למרות המצב הכלכלי, לשמור על איכות חיינו ולרדת במשקל.
רבים מאתנו אוהבים "משהו מתוק" ומסתפקים בחטיף בריאות שעשוי קוואקר כמו חטיפי אנרגי או של חברות אחרות -  יש מהם המון סוגים, והם הפכו להיט – מאכל בריאות מתוק ובריא! כך הם נקראים. והם עולים בהתאם. אין שום סיבה לצרך אותם כמאכל בריאות כי הם  די רחוקים מבריאות. הם בסדר, הם לא מזיקים, אך ניתן ליהנות מפרוסה אחת של לחם קל – שגם הוא יקר מאד יחסית, עם מעט ריבה שעשינו בבית או ריבה קנויה – רגילה או דייאט – הרי כבר אמרנו שהכול עניין של כמויות. או כמו אותה פיסקה שמצאתי באחד העיתונים : 
"האם באמת שווה לקנות חטיף בריאות שמכיל " רק 54 קלוריות " (רמת דיוק קלורי שמעלה ספקות באמינותה), שוקל מחצית מהחטיף המקורי (אם כי משקל זה מוסווה באריזה גדולת מימדים על מנת לתעתע), עולה פי שלושה ממנו (אך לא מספק כמוהו), וגורם לחיסול חבילה שלמה מבלי לחסל את התיאבון לחטיף המקורי? האם עדיף לאכול חבילה של פריכיות אורז שעבר התפחה ולכן נפחן גדול, תעתוע שנמוג עם תום הלעיסה, לעומת פרוסת לחם מלא בריאה ומשביעה" שכתבה אסנת הראל .
בכלל – הכי כדאי לאכול מאכלים טעימים שהוכנו בבית. ואם במקרה פיטורין אנו עוסקים הרי שגם זמן יש לנו מעט יותר – בואו נדאג לפחות לבריאותנו ולבריאות בני משפחתנו. אפשר לאכול גם 2 ביסקוויטים פתי בר במקום אותו חטיף, אפשר למצוא עוד תחליפים כמו למשל תמר אחד או יוגורט מתוק ודל קלוריות ואפשר פשוט להכין בבית תפוח עץ אפוי או להכינו במיקרו ממש דקה לפני הכנת הקפה של אחר הצהרים. יש המון אפשרויות.
והלחם – לא חייבים לאכול לחם קל. אפשר להחליף שתי פרוסות לחם קל בפרוסה אחת של לחם רגיל – הרבה יותר זול ולפעמים אפילו הרבה יותר משביע. כן! פרוסה אחת לחם מלא רגיל, משביעה לפעמים יותר משתי פרוסות לחם קל אוורירי ושקוף. אם נלמד לאכול קטניות נהנה ממאכלים בריאים, זולים ומשביעים ביותר.  והכי חשוב לזכור שכאשר אנו קונים מאכלים יקרים אך אוכלים אותם  לאורך זמן הרי שבסיכום הם פחות יקרים.

כאשר אנו אוכלים ללא ספירה או מדידה אנו אוכלים הרבה אוכל ולפעמים הרבה אוכל יותר זול עולה יותר ממעט אוכל יקר יותר. מבדיקה פשוטה עולה כי מי שנמצא בתוכנית דיאטה אמנם משלם עבור השרות  אבל אוכל אוכל ספור ומדוד, ובסיכום חוסכים כל חודש מספיק כסף כדי לשלם על תוכנית הדיאטה ונשאר אפילו עודף כדי לקנות בגד חדש כל חודש – רק מהחיסכון בעלויות.

רק השבוע  סיפרה אחת המשתתפות בתוכנית איך עלות הכלכלה אצלה ירדה בחודש בכ- 1000 ₪. היא הפסיקה לקנות חטיפים, הפסיקה לקנות שמן ועוד מוצרים שבעצם מייקרים לנו את העלויות. אם נהיה צרכנים נבונים, נלך רק עם רשימות למרכול או אפילו נזמין את האוכל מהמרכולים בטלפון או באינטרנט, נקנה רק מה שצריך, ונבין שאוכל בריא הוא זה הנעשה בבית, בלי חומרי שימור והמון נתרן, בלי צבעי מאכל – וגם הבריאים שבהם ממש מיותרים, אם נותר על כול הנשנושים, שמיותרים ומעיקים גם על התקציב וגם על הגוף, נקנה מעט כל פעם ולא נבהל מכך שאחד המאכלים נגמר בבית ואולי מישהו יבקש אותו ונצטרך להתמודד עם האמירה אותה אני מאד אוהבת : "אם נגמר סימן שהיה טעים!" או זו שאומרת " נגמרו הקלמנטינות? מחר נקנה חדשות!"  כאשר לא מרגישים רגשות אשמה, כאשר מתייחסים לעניין כמשו טבעי ושולי, זה מתקבל אצל כולם באותה צורה. 

כאשר קשה כלכלית אפשר ל"חסוך" באוכל ולא להרגיש מחסור. זה הזמן לעשות ספירת מלאי של מה שיש, של מה שאנו יכולים לתת לבני משפחתנו, של חצי הכוס המלאה , ולהתמלא כוח כדי לנסות  לעבור את התקופה בשלום. אני זוכרת הרבה תקופות מאד קשות בחיי, שלא ידעתי מאיפה ניקח כסף כדי לתת אוכל לילדים, ממש לא הצלחנו לחשוב איך נסתדר – ולשנינו לא היו הורים כדי להישען עליהם, ואז עם הרבה אופטימיות, מעט תכנון וחיסכון בכמויות האוכל (עוזר מאד לירידה במשקל עניין כמויות המזון הנכנסת הביתה), חשיבה לפני כול הוצאה, עברנו גם תקופות אילו. והן אפילו לא השאירו משקעים גם על ילדינו. הם לא זוכרים תקופות אילו כתקופות קשות או בלתי נסבלות.