מיתוסים שונים בקשר לפעילות גופנית.

01/04/2008, מאת רותי ברקן מנחת קבוצות תמיכה.



מה נכון ומה לא נכון לגבי המיתוסים האלה.

מיתוסים שונים בקשר לפעילות גופנית.

מיתוס מס' 1: "אתה זקוק לכמות עודפת של מלח לאחר שהזעת"
למעשה, כל אחד מאתנו צריך להזיע כ- 6 ליטרים נוזלים ביום על-מנת לאבד את כמות המלח שאנו צורכים במזון. לא נראה לי כי מי מאתנו מגיע לכמויות אלה ועל כן הניחו לכדורי המלח והקפידו על שתייה נאותה.  ברוב המקרים אנו אוכלים הרבה יותר מידי מלח כך שאן מה לדאוג.

מיתוס מס' 2" :ביצוע תרגילי גמישות לאחר פעילות גופנית ימנע כאבי שרירים"
אימוני גמישות יתרמו להארכת השרירים, ישפרו את טווחי התנועה של המפרקים וימנעו נוקשות של השרירים, אולם לא ימנעו את כאבי השרירים האופייניים לתחילת העיסוק בפעילות גופנית. כאבי השרירים יחלפו בתוך 48 עד 72 שעות לאחר הטראומה שנגרמה להם. הדרך הטובה ביותר להפיג את כאבי השרירים היא פעילות אירובית קלה וביצוע אמבטיות חמות.

מיתוס מס' 3 :"אנשים הסובלים מיתר-לחץ-דם צריכים להימנע מלהרים משקולות"
אם אתם מטופלים בתרופות למניעת יתר-לחץ-דם עליכם להתייעץ עם הרופא טרם שתתחילו בביצוע תוכנית אימון גופני. אולם, מרבית האנשים הסובלים מיתר-לחץ-דם עשויים דווקא ליהנות מיתרונות אימון הכוח, בתנאי שאינם מרימים משקלים כבדים ומקפידים על נשימה נכונה בזמן התרגול, כלומר, הוצאת אוויר בזמן פעולת דחיקת המשקל והכנסת אוויר בשלב ההרפיה של התרגיל. לעולם אל תעצרו את נשימתכם בעת דחיקת המשקל או ביצוע פעולת כוח אחרת.

מיתוס מס' 4: "אם איני מתכוון להתאמן בקביעות ובעוצמה גבוהה פעילות גופנית היא בזבוז זמן"
מחשבה זו גורמת לאנשים רבים שלא לעסוק בפעילות גופנית כלל. מחקרים מראים כי פעילות גופנית, ולו הקלה ביותר, עדיפה על האופציה של "לא לעשות כלום". הליכה שגרתית או עבודה שבועית בגינה נמצאו יעילות אף הן, בהפחתת גורמי הסיכון למחלות-לב כליליות. צריך להבין שכול דקה שהישבן אאינו יושב על הכסא היא מבורכת וחשובה.  

מיתוס מס '5 : "אם ברצונך להפחית משקל אל תבצע אימוני כוח"
מומחים בתחום האימון הגופני ממליצים על שילוב בין פעילות אירובית (אימון מערכות הלב והריאות) לבין פעילות כוח. נמצא כי אימוני כוח תורמים לעליית הטונוס השרירי, לעלייה במסה השרירית ולצמצום ברקמת השומן התת-עורי. צריך להבין שלא כל אימון כוח בונה גוף משולש. כדי לזכות במר עולם חייבים לעבוד בצורה מסוימת, לאכול דברים מסוימים, צריך לאכול אוכל אחר ועוד פרמטרים שונים. יש סוגים שונים של עבודה על כוח וצריך מדריך אמין שיידע להדריך אותנו.

מיתוס מס' 20: "כל סוגי הפעילות הגופנית מעניקים לך יתרונות דומים"
כל סוגי הפעילות הגופנית יגרמו לכם להנאה. פעילות גופנית יומית המבוצעת בעצימות נמוכה, מספקת יתרונות בריאותיים ומקטינה את הסיכון ללקות במחלות-לב כליליות. אולם רק פעילות גופנית קבועה, ממושכת ועצימה דיה, כמו אופניים, הליכה מהירה, ג'וגינג או שחייה, תשפר את יעילות פעילותן של מערכת הלב והריאות ותגרום לשריפת קלוריות עודפות. פעילויות אחרות עשויות לספק לכם יתרונות נוספים כמו שיפור הגמישות וחיזוק שרירים, תלוי כמובן באופן בו הן מבוצעות.

מיתוס מס' 6: "על-מנת לעסוק בפעילות גופנית עליך להיות אתלט"
מרבית הפעילויות הגופניות אינן דורשות מיומנויות אתלטיות מיוחדות. למעשה, מרבית האנשים שהתקשו בשיעורי החינוך הגופני בבית הספר מגלים כי הפעילויות המומלצות קלות לביצוע ואף מהנות. הדוגמה הבולטת ביותר לכך היא הליכה, פעילות אשר אינה דורשת כשרון יוצא דופן, אינה דורשת יכולת אתלטית גבוהה ואינה דורשת ציוד מיוחד. אני, למשל, התחלתי פעילות גופנית בגיל 50+ ואני נהנת מכול רגע. אני לא יכולה לדמיין את עצמי חוזרת להיות פחות פעילה. הרווחתי את חיי בקטע הזה!  

מיתוס מס' 7: "אם אתה מתאמן ואינך מאבד משקל אתה עושה דבר לא נכון"
נכון הדבר שעל-מנת להיפטר מעודפי שומן עליכם לעסוק בפעילות אירובית, אולם יש להבין כי פעילות גופנית תורמת לעליית מסת השריר. בעוד אתם שורפים את מאגרי השומן התת-עורי תורמת הפעילות הגופנית לבניית מסה שרירית. היתרון הגדול בכך הוא שינוי רצוי בהרכב הגוף (הפחתת רקמת השומן ועליית המסה הלא-שומנית). משמעות הדבר היא  גידול במסת השריר אשר "מבזבזת" כמות רבה יותר של קלוריות בהשוואה לרקמת השומן. במערכת השרירים שלנו מתרחשת פעילות של שריפת אנרגיה במשך כל שעות היממה. כן. גם בלילה. בעוד שבתאי השומן לא מתרחשת פעילות ולא נשרפת בהם אנרגיה. אנו שואפים למסת שריר גדולה שתשרוף יותר אנרגיה וכן תשמור על כל האברים הפנימיים שלנו, תתמוך בשלד ועוד...

מיתוס מס' 8: "פעילות גופנית גורמת לשומן להפוך לשריר"
הדבר נראה כך רק למראית עין. בלתי-אפשרי להפוך רקמה מסוג מסוים לרקמה מסוג אחר ועל כן שומן אינו יכול בשום אופן להפוך לשריר, ולהיפך. מה שמתרחש בעצם הוא שהפעילות הגופנית דורשת אנרגיה המסופקת לגוף ממאגרי השומן שלו. במקביל, תורמת הפעילות הגופנית לעלייה בטונוס השרירים ולפיתוח המסה השרירית. כך במקום להראות בעלי שרירים מדולדלים, רפויים וחלשים המכוסים בשכבה עבה של שומן, אתם מתחזקים ושריריכם התפוחים מכוסים עתה בשכבה דקה יותר של שומן.

מיתוס מס' 9  : "פעילות גופנית עלולה להיות מסוכנת"
מרבית האנשים אשר מתאמנים באופן סדיר ומבוקר אינם נפצעים. מתי המעט המתאמנים באופן מוגזם, לעיתים אף במצב של כאב, גורמים לעצמם נזק גופני ניכר. עלייה הדרגתית במשך האימון ובעצימותו היא הדרך הטובה ביותר להימנע מפציעות.