חלב או לא חלב

02/06/2014, מאת אפרת באלס מאמנת כושר אישית

אנחנו כל הזמן שומעים על כך לאחרונה- תפריט עם מוצרי חלב ותפריט ללא. אתם מבולבלים? גם אנחנו!

ליקטנו עבורכם את הדעות הרווחות כיום בעד ונגד. תחליטו אתם

חלב או לא חלב

חג השבועות עמוס וגדוש מאכלי חלב, שלא לדבר על כך שהוא מגובה בהסברים מקראיים. מנגד קמות להן מידי יום יותר ויותר קבוצות אשר מטיפות לנו כמה שהחלב מזיק לבריאות שלנו ורחוק מלהיות מה שחשבנו וגדלנו עליו. אז מה עושים? למי מאמינים? אז האם החלב הוא מקור טוב לחלבון, סידן, שומן וויטמינים ומינרלים רבים או שמא הוא גורם לבעיות בריאותיות רבות עד כדי כך שמומלץ להימנע מצריכתו?
קיבצנו עבורכם את הדעות המובילות כיום בעד ונגד צריכת מוצרי חלב.

בעד:
מוצרי החלב הם ספק הסידן העיקרי בדיאטה שלנו, פשוט מפני שהם מכילים הכי הרבה סידן פר קלוריה, לעומת מוצרים נוספים עשירים בסידן אשר ערך הקלוריות שלהם גבוה יותר. לאנשים אשר שומרים על המשקל לדוגמא, נתון זה גורם להעדפה ברורה שלל מור החלב כמקור עיקרי לסידן.
שיעור ספיגת הסידן ממוצרי החלב אמנם לא גבוה, אך כיוון שכמות הסידן ב 100 גרם של מוצר גבינה גבוהה יותר מכל ירק או מקור אחר של סידן – יוצא שבסופו של דבר אכילה של מוצרי חלב תתרום נטו יותר סידן לגופנו.
כמות הסידן הממוצעת הנחוצה לאדם מבוגר היא כ- 1000 מ"ג סידן, אך בסקר תזונה שנערך נמצא שהצריכה שלנו בפועל עומדת על כ- 40% מההמלצות, כך שמרבית האוכלוסייה סובלת ממחסור כרוני יומיומי של סידן, דבר העלול לגרום לאוסטיאופורוזיס בגיל מבוגר. כדי לספק לגופינו כמות כה גדולה של סידן ללא מוצרי חלב, עלינו לאכול בכל יום כמויות גדולות ובלתי אפשריות של מוצרים עשירים בסידן על מנת להשיג את קובת הסידן היומית.
מוצרי חלב אינם מכילים רק סידן. הם מכילים שיעור גבוה יחסית של חלבון וחומרים נוספים להם מיוחסת השפעה חיובית על מניעה של סרטן מעי גס.
למוצרי חלב דלי שומן יש חלק בדיאטה התורמת למניעת יתר לחץ דם. מחקרים גדולים ורבים כבר הוכיחו את השפעת תפריט זה בהפחתת לחץ הדם.
מחקרים מהעשור האחרון מצאו קשר מסוים בין צריכת מוצרי חלב וסידן באופן כללי למשקל גוף נמוך יותר. זוהי עוד סיבה עבורנו לא לוותר במהרה על קבוצת מזון זו.

נגד:
דעה רווחת טוענת כי צריכת חלב של יצור אחר מנוגדת לטבע האדם ושחלב הפרה אינו מיועד למערכת העיכול של בני האדם. מה גם שהאדם הוא היחיד אשר ממשיך לצרוך חלב מעבר לגיל הינקות.

מערכת העיכול של התינוק מכילה אנזימים המסייעים לספיגה יעילה של החלב בגוף, אינזימים אשר נעלמים בהדרגה מהגוף ככל שהפעוט גדל, מה שמורה על כך שהגוף למעשה אינו יכול לעכל חלב כנדרש ועל כן רגישות לחלב ובייחוד ללקטוז, היא תופעה שכיחה המתבטאת בכאבי בטן, גזים, התנפחויות ושלשולים לאחר צריכת מוצרי חלב.
המחסור בגוף באנזימים שמפרקים את החלב אף עלולה לעורר תגובה חיסונית ובעקבותיה שורה של מחלות כגון הצטברות ליחה, מחלות לב ואף סרטן.
ההורמונים והאנטיביוטיקה שמקבלות הפרות עוברים לחלב, מזיקים לגוף שלנו ועלולים לגרום לחוסר איזון הורמונלי.

ומה עם הסידן?
כולנו גדולה על הדעה הרווחת כי חלב הוא המקור העיקרי והבלתי מעורר לקבלת סידן, אך אסכולה כנגד צריכת החלב טוענת כי ריבוי הזרחן ומיעוט המגנזיום שבחלב מפריעים לספיגתו של הסידן בגוף וכי תהליך הפסטור של החלב הופך חלק מהסידן לבלתי זמין.
צריכה גבוהה של חלבון מהחי מעודדת הפרשת סידן מוגברת בשתן אשר גורמת לאוסטיאופורוזיס ועל כן אנשים שמתבססים על קבלת סידן ממוצרי חלב בלבד מועדים יותר מאחרים לפתח אוסטיאופורוזיס ובריחת סידן.
אז האם עדיף או מומלץ לצרוך חלב כבשים או עיזים במקום?
לא ממש. אמנם ישנם הבדלים בין סוגי החלב בכמויות וביחס הרכיבים התזונתיים, אך גם סוגי חלב אלו אינם מיועדים למערכת עיכול של האדם ולכן מומלץ להמעיט את השימוש גם בהם.