הדרך לפתרון בעיות כאתגר!

29/11/2011, מאת רותי ברקן מנחת קבוצות תמיכה לדיאטה



אי מודעת לכך שמאד קל להציע אך פחות קל לבצע! כבר בצעירותי הבנתי שלתת עצות זו דרך נהדרת להתפרנס כי לא חייבים לנסות אותן ולפעמים הן לא כל כך קלות לביצוע או אפילו לא כל כך נכונות.

הדרך לפתרון בעיות כאתגר!

ובכל זאת אני מנסה להציע, לשתף אתכם בניסיונות שלי להצליח, לרדת במשקל ולשמור עליו לאורך זמן.
אתם כבר בטח שמעתם ממני שאני, רותי לא מסוגלת להלחם כל הזמן. קשה לי מאד המילה מלחמה, אולי כי בעלי נלחם בכל המלחמות כמעט שהיו לנו בארץ הזו והמילה מלחמה מחזירה אותי לזמן ההוא ואולי גם מסיבה אחרת. אבל כאשר הציעו לי להחליף את המילה מלחמה במילה אתגר, מיד אורו עיניי. איזה כיף. לאתגר את עצמי בקשיים שונים ולהתגבר עליהם – זה משהו שאני חיה איתו בשלום. אימצתי לעצמי את הרעיון!!!
אם אני מעמידה לעצמי אתגר שניתן לבדוק אם עמדתי בו. אתגר קטן בכל פעם, אני מסוגלת לעמוד בכך. ולמה הדברים מכוונים? אם אקח על עצמי משימה קטנה כמו לשתות כל יום 10 כוסות מים או תה צמחים. לי משימה כזו לא קשה. אני יכולה לעמוד בה. אותה משימה לבדה יכולה לעזור לי לרדת במשקל באותו השבוע היות שהייתי עסוקה בשתייה, היות שעמדתי במשימה שלקחתי על עצמי ואני יכולה להאמין שאני מסוגלת לעמוד במשימות, היות שהרווחתי בריאות כאשר הצלחתי לשתות. כל הסיבות הללו מובילות אותי דרך ההצלחה הקטנה הזו לנסות לחפש עוד משימה קטנה שתהיה לי השבוע ישימה. כמו למשל לצאת חמש פעמים לשחייה השבוע. היות שאני מאד אוהבת לשחות, היות שקל לי, בגלל אותה אהבה, ללבוש גם בחורף בגד ים ולצאת לשחייה, זה יעודד אותי בשבוע הבא לחפש עוד מטלה אחת לא קשה לביצוע עבורי. אולי אנסה בשבוע הבא לאתגר עצמי בכתיבת יומן אכילה. מי יודע, אולי אני כבר מאמינה בכוחי לעמוד גם באתגר הזה.

(ד. א. אתם וודאי מבינים שהאתגר הוא לא בלכתוב את אותו יומן אכילה. כאן האתגר הוא להתמודד עם מה שכתוב על הדף. אם הנשנושים שקשה לי לוותר עליהם אך מיד לאחר ששמתי אותם בפה קל לי לשכוח אותם).
 אני תמיד מסבירה לאנשים שלי שהפעילות הגופנית שעובדת הכי טוב, שעוזרת הכי הרבה לרדת במשקל היא הפעילות של האצבע על גבי הדף – כתיבת יומן אכילה אך אני חייבת להתוודות שגם לי זה הכי קשה לביצוע. אני עושה בקלות שעה וחצי או שעתיים פעילות גופנית חמש או שש פעמים בשבוע וכל כך קשה לי לכתוב מה אני מכניסה לפה.
אחד האתגרים שלקחתי על עצמי בנושא ואני מאד גאה שאני עומדת בהם הוא האתגר לעשות לפחות חמש פעמים בשבוע פעילות גופנית. זה התחיל כאתגר – לשים  V בכל בוקר על הנושא והפך לאהבה, לרומן גדול ביני לבין אותה פעילות. מי היה מאמין לפני שנים שאני, לאחר ניתוח בכף הרגל, אצטער כל כך ואקנא באנשים שכולים לרוץ. ועיקר תקוותי זה שלא אאבד את היכולת לרוץ ש"קניתי" אותה במאמץ כה רב רק בגיל שישים פלוס!