ה"וירוסים" שהורסים לנו את הירידה במשקל!

22/11/2011, מאת רותי ברקן מנחת קבוצות צמיכה לדיאטה



לכולנו יש מחשבות שמנווטות את חיינו. הרבה מהן מגבילות את דרכנו ואת האמונה ביכולותינו.

ה

מאמר שנתקלתי בו בימים האחרונים עסק אמנם בניהול עסקי אך נתן לי את הרעיון למאמר זה. המאמר היה של אדם בשם מיקי ברקל שאיני מכירה אותו אך מסכימה איתו בכול מה שאמר. המאמר עסק בוירוסים המחשבתיים שהורסים לנו את העסק ולדעתי הירידה במשקל היא ממש עסק. אם נתייחס אליה כך הרי שנוכל להגיע לאן שרצינו.
מיקי ברקל קורא וירוס מחשבתי לרעיון, שנקרא גם אמונה מגבילה. לכולנו יש מחשבות שמנווטות את חיינו. הרבה מהן מגבילות את דרכנו ואת האמונה ביכולותינו. אני זוכרת את עצמי מחליטה שאני "אין לי כשרון למתמטיקה. לא אצליח ללמוד מתמטיקה אף פעם. אז מי בכלל ניסה?.... רק אחרי הצבא הבנתי שאם הייתי נרגעת ומנסה להבין, כנראה שהייתי מסוגלת להתמודד עם החומר. אך כמה קל היה להחליט שאין לי כשרון... הרי עכשיו לא צריך להתמודד כלל.
מחשבה מגבילה בדיאטה יכולה להיות " אני לא יכולה לסיים ארוחת צהרים בלי משהו מתוק." אםזו המחשבה שרצה לי בראש הרי שברור שבסיום כל ארוחת צהרים אקח משהו מתוק. הרי המשהו המתוק שאני "צריכה", הוא תולדה של תרבות האוכל בביתי, זה לא צורך של הגוף אלא הרגל. אם הוא מתאים לי זה בסדר. אפשר לקחת משהו מתוק בסיום כל ארוחת צהרים. אך אם זה מגביל אותי ומפריע לי לרדת במשקל אולי כדאי שאשקול שנית ואנסה לבדוק אם אצליח לסיים את ארוחת הצהרים שלי בלי אותו משהו מתוק.

"וירוס מחשבתי" נוסף שיכול להפריע לי לרדת במשקל הוא ש"אני אף פעם לא מצליח להתמיד בדיאטה!" הרי ברור שאם זה קו המחשבה שלי, אני משתדלת לאמת את עצמי עם המצב ורואה שזה נכון. אף פעם לא הצלחתי לעמוד, לאורך זמן בדיאטה. זו עובדה שיחה נכונה עד היום. אך אולי אני השתניתי? אולי היום אני כן אצליח? הרי אם אחשוב שאני אף פעם לא מצליחה זה ברור שלא אצליח כי בנקודת הקושי הראשונה ארים ידיים ואוותר. ושוב אצדיק את האמירה הזו. אך אם אומר שעד היום לא הצלחתי אך אבדוק היום אולי בכל זאת אצליח – זה ייתן לי מרווח קטנטן לנסות ולהצליח הפעם.
ויש עוד המון וירוסים מחשבתיים שכאלו. זה שאני מסוגלת לעשות דיאטה או להיכנס למשטר רק אחרי החגים...(זה מה שחברתי אמרה לי רק אתמול.).
או המחשבה "שאני לא אהיה רזה אף פעם". הרי זה ברור שעם מחשבה שכזו אתאמץ פחות להצליח כי איך "אמרה את פי"?
או המחשבה "שתמיד, אבל תמיד, אחרי כל דיאטה אני עולה בחזרה במשקל ואפילו יותר מקודם!" הרי זה ברור שלאחר כל דיאטה אעלה בחזרה כי אפילו לא אנסה לבדוק מה מביא אותי לכך.