בחודשים האחרונים גיליתי תחייה מחדש של ההמלצה לשתות מים חמים עם דבש כחלק מתכנית ירידה במשקל. האם המלצה זו נכונה, בריאה או בכלל הגיוני? בכל זאת דבש = סוכר, האמנם?
נכון, ראש השנה יש פעם אחת בשנה!
רובנו יושבים לשולחן החג, העמוס כל טוב. אנו יודעים שהאוכל הטעים הזה יהיה רק בראש השנה ואולי גם לפני הארוחה הגדולה ביום הכפורים. אז איך קמים מרוצים משולחן החג?
ומה עם הדיאטה?
עברנו כבר את החג הראשון שהפעם היה לא קל. ארבעה ימים של ארוחות חג זה ממש לא פשוט. אך תמיד אפשר להפיק לקחים בכדי לעבור בשלום גם את החגים הבאים.
אנו "יצורים" של רווח והפסד.
אם אנחנו לא מרוויחה משהו אנו לא נמצאים שם. הרווח הוא לפעמים לא מודע, לא הגיוני, השאלה היא, מה אנו תופסים בדמיון כרווח. האם אנו תופסים ירידה במשקל כרווח או כהפסד?
איזה כיף.... קיבלנו את ימיינו בחזרה. לא עוד טרטורים יומיומיים,
לא עוד תלונות נוסח " אימא משעמם לי", "אין לי מה לעשות", "מתי הולכים לסרט?", "מתי יוצאים לקניון?" גם הערב חזר להיות של ההורים לבדם כי חייבים לקום בבקר מוקדם. איזה כיף!
מדובר רבות כיום על אורח חיים בריא, על כך שהכי כדאי להיות אופטימיים. שיש בה באופטימיות משהו מחויך ובריא. והרי תמיד אמרו לנו שאופטימיות מתחרזת ומקבילה לנאיביות,לטיפשות. לא?