בחודשים האחרונים גיליתי תחייה מחדש של ההמלצה לשתות מים חמים עם דבש כחלק מתכנית ירידה במשקל. האם המלצה זו נכונה, בריאה או בכלל הגיוני? בכל זאת דבש = סוכר, האמנם?
בואו נראה איזה שינוי קטן נעשה השבוע.
שינוי אמיתי הוא אוסף של שינויים קטנים. קשה לקפוץ גבוה ולא ליפול. הדרך היותר קלה ובטוחה היא לעלות מדרגה אחת אחרי השנייה.
כל מי שמתחיל דיאטה בדרך כלל מוותר ומוציא מתפריטו דבר ראשון את הלחם כאילו שהוא האשם בהשמנה. האם זה נכון?
יש הטוענים, ואולי בצדק, שהגרוע במאכלים הוא הקמח הלבן. אבל להאשים את הלחם במשקל העודף של האוכלוסייה זו הגזמה פראית.
כבר הגענו להסכמה שיש אמונות שמובילות להשמנה אבל הקושי הוא בלאתר אותן.
היינו בטוחים שהן עובדות חיים שאינן ניתנות לשינוי. שנים הוכח לנו שאלו עובדות, אז איך משנים אותן? ואם אצליח איך ארגיש? הרי כבר ירדתי במשקל ועליתי חזרה מי מבטיח לי שהפעם זה יהיה אחרת?