הפורטל הישראלי לתזונה נכונה, דיאטה ופעילות גופנית
כתבה - ממחר דיאטה
27/09/2017, מאת מיכל אור רודיך - דיאטנית
להתחיל דיאטה לפני הצום או אחרי סוכות? מה נכון?
אם תשאלו את הדיאטנית הקלאסית מה עדיף, להתחיל דיאטה ביום כיפור או להמתין לאחרי סוכות, היא בדרך כלל תענה – אחרי סוכות, אבל.... ככה לפחות ענו שש מחברותיי למקצוע, כולן דיאטניות מוסמכות.
ממחר דיאטה

אבל אני כנראה לא הדיאטנית הקלאסית ואני כן מאמינה ביכולת למנף את הצום של יום כיפור לשינוי משמעותי באורך החיים. אני מאמינה באנשים וברצון שלהם לעשות שינוי ולכן אני אומרת – יום כיפור? קחו את ההזדמנות בשתי ידיים והתחילו בתכנית דיאטה.


יום כיפור מהווה לרובנו נקודת תפנית בחיים. חלקנו מתייחסים יותר לחלק הרוחני או הדתי וחלקנו לחלק המעשי. יש כמובן את אלה שהשינוי שהם מתכננים הוא גם וגם.    
למה הכוונה? חלקנו מתכננים שינוי או תפנית בצורת המחשבה, בצורת חינוך הילדים, צורת ההתנהגות או הדיבור, עומק התפילה או ההתחזקות ,או בהתכוונות הפנימית שלנו, בכל דבר. חלק מהתכנונים  שלנו מראש יהיו ברמת הכוונה והשאיפות בלבד ויכולים לעסוק בלהיות בריאים יותר או חטובים יותר, מעבר לתזונה בריאה יותר וכד'.
חלק מאיתנו מעשיים יותר ומעוניינים לעשות שינוי פיזי באורח החיים.  לדוגמה, שילוב ספורט בחיי היום יום, והכנת תכנית ממשית ברמת סוג הספורט, מקום הפעילות, העלות והתקציב השנתי שלוקחים בחשבון והכנת הפרטים כך שממש אחרי יום כיפור מתחילים הלכה למעשה. יש גם תכנית לשינוי התפריט ובעיקר הכנת תכנית לתזונה בריאה ומאוזנת יותר ולמי שצריך – תכנית ירידה במשקל כולל התפריטים, מרכיבי המזון השונים ומה לקנות בסופר מייד אחרי כיפור (או כבר לפני).
חלק מאוד חשוב ביום כיפור, במהותו, הוא אותו חשבון הנפש שאנחנו עושים עם עצמנו , כל אחד בסגנון שלו. הצום, שהוא חלק מהמסורת, מעבר לעניין הדתי כפשוטו, מאפשר לדעתי שני דברים:1. התעסקות עם מגוון רחב של נושאים שלא קשורים לאוכל ולהבין שאין צורך לאכול בכל פעם שנפגשים עם חברים (שהרי המפגשים עם החברים בכיפור הם ללא אוכל ושתיה, בדרך כלל), אפשר לשבת עם המשפחה מבלי שהשולחן יהייה עמוס בנשנושים ואפשר לטייל או לשחק עם הילדים גם בלי להוציא כל חמש דקות חטיף או פרי. אנחנו שמים דגשים על הרבה דברים שהולכים לאיבוד כשאוכל מניע אותנו בחיי היום יום.


דבר נוסף שמאפשר יום כיפור וההכנה הנכונה לצום יום כיפור – הוא צמצום הקיבה ואכילת מנות קטנות יותר, קלות יותר ושמנות פחות. התחלה לדרך חיים חדשה.
כמו שאני ממליצה בכל שנה, בתקופה זו שבין ראש השנה ליום כיפור – הכנת הגוף והנפש ליום כיפור בעזרת שתייה מרובה יותר ואכילת מנות קטנות יותר. נתן לגוף שלנו להתרגל לקבל פחות קלוריות, פחות אנרגיה וכך עד שהוא יתרגל – יגיע יום כיפור והגוף שלנו יספוג הפתעה בסגנון – ללא קלוריות ל 26 שעות שבעקבותיה הפתעה נוספת - שוב הכנסת מזון (בכמות קטנה) ונבלבל את הגוף כך שיעשה אתחול מחדש "ריסט".
כמו שאנחנו כבר יודעים, לבלבל את הגוף זה עניין חיוני לירידה במשקל. אם תמיד נספק רמת קלוריות קבועה, אפילו 1000 קלוריות בלבד, הגוף יתחיל להתרגל אחרי זמן קצר יחסית. אמנם נשיל מעצמנו עודפים (כל אחד בקצב ובכמות שלו) אבל  ירידת המשקל תעצר, אחרי שבוע, עשרה ימים והגוף יכוון את עצמו לבזבז את הקלוריות המינימליות האלה, לא ישרוף מעבר, ונתקל בעצירה בירידה במשקל. כדי לזוז הלאה ולהמשיך לרדת – נצטרך לשנות את התפריט ואת מספר הקלוריות,  נעלה ל 1200 קלוריות לשבוע, לדוגמה, ואז שוב נרד – הגוף לא יספיק לכוון את עצמו לנקודה החדשה וכל הזמן יהייה עסוק בלחפש את נקודת האיזון – בו בזמן שנמשיך להנות מירידה במשקל.


מה קשור כל העניין ליום כיפור?
מספר ימים לפני יום כיפור נתחיל לשתות יותר, נרד בכמות האוכל וכמות הקלוריות. נעבור למזון עם יותר חלבון ומשמעותית פחות סוכר לבן וקמח לבן. נרבה בירקות בעיקר ירוקים ובפירות עשירים בוויטמינים, מינרלים ונוגדי חימצון. יום לפני יום כיפור נאכל ארבע ארוחות קלות וקטנות יחסית ונשתה לפחות 10 כוסות מים/סודה/מיץ ללא סוכר או תה צמחים (בנוסף לקפה או תה רגיל). בערב יום כיפור נתחיל את הבוקר בארוחה טובה, לא גדולה מידיי אבל עשירה במזון משביע, כמו דגנים מלאים, פחמימות מרכבות וחלבון. נשתה כל שעתיים שלוש ואת ארוחת ערב יום הכיפורים נקפיד לצמצם. אם לא במספר המנות, בשל המסורת המשפחתית, אז לפחות בכמויות שאנחנו אוכלים מכל מנה. אפשר בצורה כזו לעבור את הצום בצורה נוחה יותר ולא להרגיש כמעט שצמנו.

מה קורה אחרי הצום? הגוף שלנו לא רעב! רק ה"ראש" שלנו או יותר נכון "האמונה השגוייה שלנו" . הראש שלנו? כאן אני מכניסה את גורם השינוי שלנו, את נקודת התפנית.
ביום כיפור יש לנו מספר לא קטן של שעות להכין את עצמנו רגשית לכך שבתום הצום נשוב לשולחן המשפחתי, לא נגרוף את כל מה שעיננו רואות אלה ניקח מעט מכל מנה, ניקח לנו את הזמן לאכול לאט ולא הרבה. נשתה ונרווה את הגוף ונקפיד להקשיב לבטן שלנו.
אם נאכל כמויות גדולות, לא רק שתכאב לנו הבטן, אלא שהמומנטום הכל כך נגיש של קיבה שהצטמצמה לה בינתיים, ילך לאיבוד וחבל.
מזכיר קצת יום עבודה עמוס שלא הספקנו לאכול כמעט כלום וברגע שמגיעים הביתה מתנפלים על המקרר – מכירים?
זוכרים מה עוזר להפסיק את שיגרה הזו? לאכול תפוח בדרך הביתה ואז כשמגיעים הביתה לאכול מדוד, נכון ואת הארוחה הנכונה. כך גם לגבי הצום ביום כיפור.

נכין את הגוף, נצום וכשייגמר הצום לא נרוץ למקרר לחסל את כל מה שנשאר מהארוחה של הערב הקודם, אלה – נאכל פרוסת עוגת דבש מסורתית או עוגת תפוחים עם מעט דבש וללא סוכר או למי שמעדיף מלוח- נאכל מעט מרק ירקות או מרק עוף.  שעה אחרי זה, אם עדיין השעה מאפשרת, נאכל מאכל ירקות קל או סלט עוף קל וכד' .  כך נשמור על פרופורציה נכונה, לא נהרוס את מה שהצלחנו להשיג ולמעשה כבר נהייה בחצי הדרך לשינוי שרצינו לעשות.


בהצלחה!

 

שלח לחבר | הדפסה | חזרה למעלה
תגובות:
כל הזכויות שמורות ©2007-2017 Diets.co.il